31.3.2013

קונטרסים על 'חד גדיא' / פירוש עלום שם - מצונזר

השיר 'חד גדיא' זכה להתייחסות רצינית מצד פרשני ההגדה. הם לא ראו בו שיר ילדים משעשע אלא אלגוריה הרומזת להיסטוריה של עם ישראל או הנהגת הבורא בעולם. בהגדות הנדפסות קיימים עשרות רבות של פירושים על השיר, ובין המפרשים נמנים גם כמה מגדולי הדורות המפורסמים (כגון רבי יהונתן אייבשיץ, החתם סופר, הגר"א מווילנא, המהרא"ל צינץ, רבי מרדכי מצ'רנוביל ועוד).
מלבד הפירושים שבהגדות השונות, נדפסו גם קונטרסים רבים על 'חד גדיא'. להלן שערי הקונטרסים (בתחתית כל תמונה קישור לסריקה של הספר באתר HebrewBooks):
מלא פי הגדי - אלטונה תקל"ו
גדי מקולס - אלטונה תקל"ט

אמרי בינה - אלטונה תקל"ט
ביאור מספיק - לונדון תקמ"ה
כרם עין גדי, דובנא תקנ"ה
מקרא קודש - פראג תקפ"ז

מאמר יהונתן - לבוב תרכ"ב

איל יצחק - לבוב? תק"ף?

הקונטרס המוקדם ביותר הוא 'אחוית אחידן', שנדפס באמשטרדם בשנת תקכ"ב (1862).
כפי שנכתב בשער "הרב המחבר מרוב ענוותנותו רצה להסתיר את שמו".
בהקדמתו כותב המחבר כי בכל ההגדות של פסח נמצאת "חידה אחת שגורה בפי היהודים בני אשכנז ופולונייא" הלא היא חד גדיא. הוא מספר כי שאל "אנשים חכמים בעיניהם" מה פשר החידה אך לא קיבל תשובה מניחה את הדעת, עד שנגלתה לו התשובה בחזיון הלילה:
"כמעט שעברתי מצאתי שאהבה נפשי בשעפים מחזיונות לילה בנפול תרדמה על אנשים יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע החידה רומז על הארבע מלכיות ויעירני כאיש אשר יעור משנתו ואקום בעוד לילה באדין חלמא כתבתי ראש מלין אמרתי ואלך ואשכב עד הבקר".

כשעברתי על הפירוש ראיתי שהוא צונזר בדפוס, ובכל מקום בו נכתבה במקור המילה "נוצרים", או הייתה התייחסות לדת הנוצרית, השמיטו המדפיסים את המילה (או המילים) ושמו במקומה מספר נקודות. הנה:




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...