סוכנות הידיעות היהודית JTA דיווחה לפני יומיים כי מלך מרוקו ביקש מיהודי ארצו שיתפללו לגשם, וזאת לאור תחזית שצופה כי השנה תהיה שנת בצורת.
כשראיתי זאת נזכרתי בהיסטוריה הארוכה שעומדת מאחורי בקשות מסוג זה, בימים בהם מלכים ושליטים ראו את היהודים כאחראים עיקריים להבאת הגשמים בתפילותיהם.
רבי יוסף סמברי בכרוניקה שלו 'דברי יוסף', מספר כמה סיפורים על חכמי ספרד, בדור הקודם לגירוש, שנדרשו ע"י המלך להתפלל על הגשמים.
את הסיפור על רבי יצחק אבוהב הבאנו פעם ברשימה על "עין הגשר או הנשר", אך נחזור להביאו כאן שוב.
כך מספר רבי יוסף סמברי על שלושה מחכמי ספרד שהיו מוכרחים להתפלל לגשם בשל דרישת המלך, ומסרו את נפשם על כך בהטיחם דברים כלפי מעלה (הצילומים מתוך מהדורת מכון 'אהבת שלום', תשע"א):
על חכם אחר, רבי חסדאי אלמושנינו מהעיר טיטואן שבמרוקו, מסופר שלא השלים את שנתו לאחר בקשת המלך שיתפלל לגשם. כך מביא רבי אברהם כלפון, מחכמי טריפולי (תק"א-תק"פ), בחיבורו "מעשה הצדיקים" [תלמים תשס"ט]:
בתימן (ארץ מוכת בצורת) היה ידוע כי היהודים אחראים על ירידת הגשמים, וכפי שמופיע גם בסיפור הבא (מתוך הספר 'תולדות הרב שלום שבזי', מאת הרב סעדיה חוזה. ירושלים תשל"ג, עמ' לא-לג; ראו את המוסגר באדום):
למעשה, את הרעיון הזה שהגשמים בעולם באים בזכות ישראל וזה "כרטיס הביטוח" של ישראל בגולה, מביא המקובל רבי אברהם סבע, מחכמי ספרד בדור הגירוש, בספרו "צרור המור", ולאור דבריו יש לקרוא את הסיפורים המובאים לעיל מספר דברי יוסף.
כך כתב רבי אברהם סבע בפרשת בחוקותי (ההדגשות שלי):
כשראיתי זאת נזכרתי בהיסטוריה הארוכה שעומדת מאחורי בקשות מסוג זה, בימים בהם מלכים ושליטים ראו את היהודים כאחראים עיקריים להבאת הגשמים בתפילותיהם.
 |
| גשם ביער ירושלים, חורף תשע"ד צילום: ישעיהו גרין - בלוג קילורין |
רבי יוסף סמברי בכרוניקה שלו 'דברי יוסף', מספר כמה סיפורים על חכמי ספרד, בדור הקודם לגירוש, שנדרשו ע"י המלך להתפלל על הגשמים.
את הסיפור על רבי יצחק אבוהב הבאנו פעם ברשימה על "עין הגשר או הנשר", אך נחזור להביאו כאן שוב.
כך מספר רבי יוסף סמברי על שלושה מחכמי ספרד שהיו מוכרחים להתפלל לגשם בשל דרישת המלך, ומסרו את נפשם על כך בהטיחם דברים כלפי מעלה (הצילומים מתוך מהדורת מכון 'אהבת שלום', תשע"א):
כך כתב רבי אברהם סבע בפרשת בחוקותי (ההדגשות שלי):
ונתתי גשמיכם בעתם... ואמר גשמיכם בעתם, ולא אמר ונתתי לכם גשמים, להורות שהגשמים הם שלנו, כאומרו לנו המים, וזה היה תפארת עוזנו כשקבלו אותנו האומות, לפי שהיינו יודעים להביא המים בעתם, ובזה אומרים רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה, שרואים שליח ציבור מעוטף בטליתו ובהזכירו שלשה עשר מדות מוריד הגשם... והטעם שהם שלנו לפי שאנו קבלנו התורה שנקראת מים... אבל אומות העולם שלא רצו לקבל התורה אין ראוי לתת להם מים, וזהו - גשמיכם...
ודבר זה מפורסם הוא כי על זה התנאי קבלו אותנו בארץ העמים כשגלינו מארצינו, וכבר קרה כזה כי במלכות ארגון בזמן עצירה השליכו היהודים כולם מחוץ לעיר וסגרו השערים בעדם עד שיביאו המים ודרש הרב ן' חסדאי קרשק"ש זצ"ל וכה אמר בתחלת דבריו לנו המים והשם יתברך פקד את עמו ונתן להם מים וכאלה רבות...
[חלק מקטע זה מצטט גם רבי יוסף סמברי במקום אחר בספרו הנזכר].
מעניין שבטופס הספר [מהדורת ונציה שכ"ז] שנסרק ב'אוצר החכמה', ישנן מחיקות צנזורה על ראשיתו של קטע זה המדבר בגנותם של הגויים:
יש עוד מקורות בעניין זה, אך אסתפק במה שהבאתי לעת עתה. אחתום בדברי הרב ישכר תמר, בספרו 'עלי תמר' על הירושלמי (סדר מועד, כרך ב, עמ' שלה):
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
לפני פרסום התגובה, נא פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם. נא רשמו שם אמיתי או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'.
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.