22.2.2016

למען (לא) תספר באזני בנך...

אמנם אנחנו רחוקים מפסח, אבל מאחר ואני עובר על אוסף ענק של אלפי הגדות בשבועות האחרונים, ארשה לעצמי להעלות כאן משהו קטן, ותסלחו לי...
בהגדה שנדפסה בפרנקפורט דמיין (גרמניה), על ידי "מרכז הנוער היהודי", בשנת 1964, לפני הקטע "שפוך חמתך על הגוים", מופיע נוסח מעניין על השואה:
מה שתפס את העין שלי, היא האמירה שצריך למעט בסיפור מאורעות השואה. להבדיל מסיפור יציאת מצרים ש"כל המרבה לספר... הרי זה משובח", כאן לעומת זאת: "לא נרבה לספר ברוע מעלליהם פן נחלל את צלם אלהים אשר בו נברא האדם".

סמוך לקטע זה מופיעים שני איורים מאת ניצולת השואה לובה גורדוס (קרוגמן):
ליל הסדר בגטו - לובה קרוגמן-גורדוס
לוחם בגטו - לבה קרוגמן-גורדוס

2.2.2016

הקורא ספר בלי הקדמה

כתוספת לפוסט שפעם פרסמתי פה (קישור), הנה קטע נוסף, המופיע בראש הספר 'מגד מישרים', פירוש על השירים 'אחד מי יודע' ו'חד גדיא', מאת ר' משה בלומנפלד, שנדפס בהנובר (גרמניה), בשנת תרי"א (1851).
במליצה נרמזו גם חמשת חומשי התורה, וגם שם המחבר - משה:


Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...